ההטיות הקוגניטיביות שמנהלות לנו את החיים בלי שנדע:קהנמן וטברסקי בגרסה נגישה

נכתב על ידי- סיגל קוריק (2026) B.A. Business Administration • Accountant • NLP in training  בעלת ניסיון של מעל 15 שנים בליווי בכתיבה אקדמית

מבוא

 כמה פעמים ביום אנחנו מקבלים החלטות? עשרות, אם לא מאות. מה לאכול בבוקר, באיזו דרך לנסוע לעבודה, האם לפתוח את המייל עכשיו או אחר כך. רוב ההחלטות האלה מתקבלות באופן אוטומטי, כמעט ללא מודעות. אבל מה קורה כשאותם מנגנונים אוטומטיים, שנועדו לחסוך לנו זמן ואנרגיה מנטלית, מובילים אותנו לטעויות שיטתיות? זו בדיוק השאלה שהעסיקה את הפסיכולוגים דניאל קהנמן ועמוס טברסקי, שני חוקרים ישראלים ששינו את הדרך בה העולם מבין את החשיבה האנושית. במחקרם פורץ הדרך משנת 1974, שפורסם בכתב העת המדעי Science, הציגו השניים מושג שהפך לאבן פינה בפסיכולוגיה: היוריסטיקות והטיות. 

קהנמן וטברסקי הראו שבני אדם משתמשים בקיצורי דרך מנטליים, המכונים היוריסטיקות, כדי להתמודד עם מצבי אי-ודאות. קיצורי דרך אלה הם יעילים ברוב המקרים, אך לעיתים הם מובילים לסטיות שיטתיות מן השיפוט הרציונלי, הלא הן ההטיות הקוגניטיביות (Tversky & Kahneman, 1974). בספרו Thinking, Fast and Slow (2011), הנגיש קהנמן את ממצאי עשרות שנות מחקר לקהל הרחב, והציג מודל דו-מערכתי: מערכת 1, המהירה, האינטואיטיבית והרגשית, ומערכת 2, האיטית, המכוונת והלוגית. לפי מודל זה, רוב ההטיות הקוגניטיביות נובעות מפעולת מערכת 1, הפועלת אוטומטית ובלי מאמץ, ומייצרת תחושות, רשמים ותחזיות שמערכת 2 נוטה לאמץ ללא בקרה מספקת (Kahneman, 2011). 

ההטיות המרכזיות: כשהמוח מערים עלינו

 אחת ההטיות המתועדות ביותר היא הטיית העיגון (Anchoring Bias). במחקר הקלאסי של טברסקי וקהנמן, נתבקשו משתתפים להעריך את אחוז המדינות האפריקניות באו"ם, לאחר שצפו בגלגל מזל שנעצר באופן אקראי על מספר מסוים. המשתתפים שראו מספר גבוה נתנו הערכה גבוהה משמעותית ממי שראו מספר נמוך, למרות שהמספר היה אקראי לחלוטין וחסר כל רלוונטיות לשאלה. תופעה זו, שבה מידע ראשוני חסר חשיבות משפיע באופן בלתי פרופורציונלי על הערכות מאוחרות יותר, מוכרת כהטיית עיגון (Tversky & Kahneman, 1974). הטיית העיגון פועלת בחיינו בדרכים רבות. כשאנחנו רואים מוצר עם תג "מחיר מקורי" ולידו מחיר מבצע, ה"מחיר המקורי" משמש כעוגן שגורם למבצע להיראות אטרקטיבי, גם אם המחיר האמיתי אינו נמוך במיוחד. 

סטודנטים חווים את התופעה הזו כשהם קוראים ממצאי מחקר ראשונים בנושא מסוים ומאמצים אותם כנקודת ייחוס, גם כשמחקרים מאוחרים יותר מציגים ממצאים שונים. הטיה מרכזית נוספת היא הטיית הזמינות (Availability Heuristic). אנשים נוטים להעריך את הסיכוי לאירוע מסוים על פי הקלות שבה עולות דוגמאות רלוונטיות לתודעתם. כך למשל, אנשים מעריכים את הסיכון לתאונות מטוסים כגבוה בהרבה מהסיכון האמיתי, מכיוון שתאונות מטוסים מקבלות סיקור תקשורתי נרחב ועולות לזיכרון בקלות. 

באופן דומה, סטודנט שקרא זה עתה על מחקר מסוים עשוי להעריך את חשיבותו ביתר, פשוט מכיוון שהוא זמין לו יותר בזיכרון (Tversky & Kahneman, 1974). הטיית המסגור (Framing Effect) היא אולי ההטיה שהכי קשה להתגונן מפניה. קהנמן וטברסקי הדגימו שהדרך בה מוצגת בעיה משפיעה דרמטית על הבחירות שלנו, גם כשהתוצאות האובייקטיביות זהות. במחקר קלאסי, כשנאמר לנבדקים שתוכנית רפואית "תציל 200 מתוך 600 אנשים", רוב הנשאלים בחרו בה, אך כשהוצגה אותה תוכנית בדיוק כ"400 מתוך 600 אנשים ימותו", רוב הנשאלים דחו אותה, למרות שמדובר בתוצאה זהה. מנגנון זה מלמד אותנו שהאופן בו מוצגת מציאות אינו נייטרלי, אלא מעצב את האופן בו אנו מפרשים ומגיבים לה (Kahneman, 2011). 

ההטיות אינן מבחינות בין מומחים לחסרי ניסיון

 אחד הממצאים המפתיעים ביותר בתחום ההטיות הקוגניטיביות הוא שהן אינן נחלת הבלעדית של אנשים חסרי השכלה או ניסיון. סקירת ספרות מקיפה שבחנה את ההשפעה של הטיות קוגניטיביות על קבלת החלטות מקצועיות בארבעה תחומים, ניהול, פיננסים, רפואה ומשפט, מצאה כי תריסר הטיות קוגניטיביות משפיעות באופן משמעותי על שיקול הדעת של אנשי מקצוע מנוסים, כאשר הטיית הביטחון העצמי המופרז היא ההטיה השכיחה ביותר בכל התחומים (Berthet, 2022). 

ממצאים אלה מלמדים שגם מומחים בעלי ניסיון רב אינם חסינים בפני מלכודות החשיבה האוטומטית. מחקר מקיף שבחן את הגורמים הנוירו-אבולוציוניים העומדים בבסיס ההטיות הקוגניטיביות הסביר מדוע הטיות אלו כה עמידות וקשות לשינוי: הן מעוגנות במבנים עצביים שהתפתחו לאורך מיליוני שנות אבולוציה. דפוסי חשיבה אלה שירתו את המין האנושי היטב בסביבות הטבעיות הראשוניות, אך הם עלולים להוביל להחלטות שגויות ומסוכנות במציאות המודרנית המורכבת שלנו (Korteling et al., 2023). 

ההטיות בפרקטיקה האקדמית

 עבור סטודנטים וחוקרים, ההטיות הקוגניטיביות מתבטאות באופנים ייחודיים ומשמעותיים. הטיית האישוש (Confirmation Bias), למשל, גורמת לנו לחפש מידע שמאשש את מה שאנחנו כבר מאמינים ולהתעלם ממידע סותר. בעבודה אקדמית, הטיה זו עלולה להתבטא בבחירה סלקטיבית של מקורות התומכים בטענה שגובשה מראש, תוך התעלמות ממחקרים שמציגים ממצאים הפוכים. מחקר שבחן את ההשפעה של הטיות קוגניטיביות על סטודנטים מצא כי אלה שגיבשו השערה מוקדמת לגבי חשוד בתרחיש משפטי, הפגינו הטיה שיטתית באיסוף ופרשנות ראיות לטובת אותה השערה (Berthet, 2022). 

גם הטיית ה"חוכמה לאחר מעשה" (Hindsight Bias) רלוונטית מאוד לעולם האקדמי. לאחר שאנחנו לומדים על תוצאה מסוימת, אנחנו נוטים לחשוב ש"ידענו מראש" שהיא תתרחש. בכתיבה אקדמית, הטיה זו עלולה לגרום לחוקרים להציג ממצאים כצפויים מראש, גם כשבפועל הם היו מפתיעים. מחקר שבחן את המאפיינים הפסיכומטריים של אשליות קוגניטיביות מצא כי היכולת להתגבר עליהן קשורה ליכולת מתמטית ולרמת אינטליגנציה, אך אינה מבטלת אותן לחלוטין (Bruckmaier et al., 2021). 

סיכום

 ההטיות הקוגניטיביות שחשפו קהנמן וטברסקי אינן כשל אלא תכונה של המוח האנושי. הן קיצורי דרך שהתפתחו על פני מיליוני שנים כדי לאפשר לנו לקבל החלטות מהירות בעולם מורכב. הבעיה אינה בקיומן, אלא בחוסר המודעות אליהן. ברגע שאנו מבינים שהמוח שלנו נוטה לעגון להתרשמויות ראשונות, להעריך סיכויים על סמך זמינות בזיכרון, ולהגיב אחרת לאותו מידע בהתאם לאופן הצגתו, אנו יכולים לנקוט צעדים פעילים כדי לצמצם את השפעתן. 

עבור סטודנטים וחוקרים, המודעות להטיות קוגניטיביות היא כלי חיוני. היא מסייעת בבחירת מקורות מאוזנת, בפרשנות זהירה יותר של ממצאים, ובכתיבה אקדמית שנשענת על ניתוח ביקורתי ולא על אינטואיציה בלבד. בעולם מוצף מידע, שבו אנחנו מתבקשים לקבל החלטות מהירות על בסיס נתונים חלקיים, ההכרות עם עבודתם של קהנמן וטברסקי אינה רק עניין אקדמי, היא מיומנות חיים. 

מקורות

Berthet, V. (2022). The Impact of Cognitive Biases on Professionals' Decision-Making: A Review of Four Occupational Areas. Frontiers in Psychology, 12, 802439. https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2021.802439/full 

Bruckmaier, G., Binder, K., Krauss, S., & Kufner, H. M. (2021). Tversky and Kahneman's Cognitive Illusions: Who Can Solve Them, and Why? Frontiers in Psychology, 12, 584689. https://www.frontiersin.org/journals/psychology/articles/10.3389/fpsyg.2021.584689/full 

Kahneman, D. (2011). Thinking, Fast and Slow. Farrar, Straus and Giroux. https://en.wikipedia.org/wiki/Thinking,_Fast_and_Slow 

Korteling, J. E., Brouwer, A. M., & Toet, A. (2023). Cognitive bias and how to improve sustainable decision making. Frontiers in Psychology, 14, 1129835. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10071311/ 

Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases. Science, 185(4157), 1124-1131. https://www.science.org/doi/10.1126/science.185.4157.1124