
המבנה של עבודה סמינריונית דומה למבנה של מאמר אמפירי. הנה סדר החלקים הנפוץ, שעוזר גם לתכנון וגם לכתיבה.
עמוד השער כולל בדרך כלל שם מוסד, שם הקורס, שם המרצה, כותרת העבודה, שם הכותב, תעודת זהות ותאריך. מומלץ לבדוק אם יש תבנית רשמית בקורס.
המבוא מכניס את הקורא לנושא ומסביר מה החשיבות שלו. הוא עונה על שלוש שאלות: מה הנושא, למה הוא חשוב, ומה בדיוק אתם בודקים במחקר. לרוב תשלבו כאן גם ניסוח של שאלת המחקר והצגה קצרה של הכיוון התאורטי שפותח את הדיון.
הפרק התיאורטי הוא הבסיס של כל סמינריון. כאן מציגים ספרות מחקרית רלוונטית, מגדירים מושגים, ומראים איך המחקר הקיים מסביר את התופעה. המטרה אינה לסכם מאמרים אחד אחד, אלא לבנות דיון רציף שמוביל באופן ברור לשאלת המחקר ולמהלך שאתם מתכננים.
ההשערות נגזרות מהדיון התאורטי. כלומר, בונים טענה מבוססת מתוך הספרות, ואז מתרגמים אותה להשערה שניתן לבדוק. השערה טובה כוללת את המשתנה הבלתי תלוי, המשתנה התלוי, וכיוון קשר צפוי, או הבדל בין קבוצות.
לא בכל סמינריון צריך פרק רקע נפרד. אם הנושא דורש היכרות עם הקשר ייחודי, אפשר להוסיף פרק רקע. אם לא, ניתן לשלב את הרקע בתוך המבוא או בתחילת הפרק התיאורטי.
כאן עוברים מהתיאוריה לשטח, ומראים איך בדקתם בפועל את מה שבניתם בפרק התיאורטי.
בחלק הזה מסבירים על אילו נתונים המחקר מתבסס ומה נמדד. מקובל להגדיר:
• משתנה תלוי, התוצאה שאתם מנסים להסביר
• משתנה בלתי תלוי, הגורם שמסביר או מנבא
• משתנים מפוקחים, משתני בקרה שחשוב לשלוט בהםגם במחקר איכותני כדאי להבהיר מה נאסף, ממי, באיזה היקף, ומה יחידת הניתוח, למשל מרואיינים, מסמכים, תצפיות.
זה החלק שמפרט איך המחקר בוצע. לרוב תכללו:
• סוג המחקר, כמותי, איכותני או משולב
• אוכלוסייה ומדגם
• כלי המחקר
• הליך איסוף הנתונים
• שיטת הניתוחהמטרה היא שקורא אחר יוכל להבין בדיוק מה נעשה, וזה חלק קריטי בכל כתיבת עבודה אקדמית.
כאן מציגים את הממצאים בצורה מסודרת, לפני שמפרשים אותם. במחקר כמותי יופיעו תוצאות של בדיקות רלוונטיות וטבלאות. במחקר איכותני יוצגו תמות וקטגוריות עם דוגמאות מתוך הנתונים, לעיתים באמצעות ציטוטים.
אפשר לכתוב דיון וסיכום כפרק אחד מחובר או כשני פרקים. העיקר הוא לעשות סדר:
• לקשר בין הממצאים להשערות
• לחבר את הממצאים לספרות התאורטית
• להציג תרומה, מגבלות והצעות להמשך