מקורות אקדמיים לסמינריון בנושא ההתנתקות, מפונים וטראומה קולקטיבית בישראל

ההתנתקות, מפונים, טראומה קולקטיבית, אובדן משאבים קהילתיים וזיכרון – מאמרים בעברית ובאנגלית עם קישורים ישירים

סוגיית העקירה והפינוי הכפוי חזרה למרכז השיח הישראלי עם מלחמת חרבות ברזל ופינוי עשרות אלפי תושבים מבתיהם. הניסיון הישראלי כולל גם את ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון (2005), שנחקרה רבות. מחקרים בתחום בוחנים את ההשלכות הפסיכולוגיות, החברתיות והקהילתיות של עקירה. ריכזתי עבורך מקורות מרכזיים עם קישורים ישירים – נקודת פתיחה לסקירת הספרות שלך.

ההקשר הישראלי: ההתנתקות והמפונים

 ארנון, ש', לוזון, נ', שמאי, ש', ושנל, י' (2011). הגירה קהילתית מול הגירה פרטנית – עקורי חבל עזה וצפון השומרון. סוגיות חברתיות בישראל, 11, 70-118.https://www.jstor.org/stable/23389242 

בוחן את ההבדלים בין עקורים שבחרו בהגירה קהילתית לבין אלו שבחרו במסגרת פרטנית לאחר ההתנתקות.

שמאי, ש', ארנון, ש', לוזון, נ', שנל, י' (2010). מאי וודאות לחוסר וודאות: עקורי צפון השומרון לפני העקירה ולאחריה. סוגיות חברתיות בישראל, 6-28. 

עוקב אחר חוויות העקורים מצפון השומרון לפני ואחרי הפינוי – מתעד את המעבר מוודאות לאי-וודאות. 

Dekel, R., & Tuval-Mashiach, R. (2012). Multiple losses of social resources following collective trauma: The case of the forced relocation from Gush Katif. Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 4(1), 56-65.https://doi.org/10.1037/a0019912 

בוחן את אובדן המשאבים החברתיים המרובים בעקבות הטראומה הקולקטיבית של הפינוי מגוש קטיף. 

וולוך, מ' (2023). עקורים בארצם: כיצד לסייע לקהילות המפונים. נייר מדיניות מס' 11. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.https://www.taubcenter.org.il/research/uprooted-in-their-own-country/ 

נייר מדיניות עדכני המציע צעדים מעשיים לסיוע למפונים ולעקורים בישראל על בסיס ניסיון בינלאומי. 

פינוי ועקירה: פרספקטיבה בינלאומית והיסטורית.

 Foster, D., Davies, S., & Steele, H. (2003). The evacuation of British children during World War II: A preliminary investigation into the long-term psychological effects. Aging & Mental Health, 7(5), 398-408.https://doi.org/10.1080/1360786031000150711 

חוקר את ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של פינוי ילדים בריטיים במלחמת העולם השנייה.

 Kuusisto-Arponen, A. K., & Savolainen, U. (2016). The interplay of memory and matter: Narratives of former Finnish Karelian child evacuees. Oral History, 59-68.https://www.jstor.org/stable/24892983 

בוחן את יחסי הגומלין בין זיכרון לחומריות בסיפוריהם של ילדים פינים שפונו מקרליה. 

ילדים במלחמה ותחושת שייכות קהילתית

De Shalit, N. (2023). Children in war. In Children and families in Israel (pp. 151-182). Routledge.https://doi.org/10.4324/9781003413981

מאמר העוסק בחוויות של ילדים ומשפחות בישראל בהקשר של מלחמה ובעומס הנפשי שהם חווים. 

Pain, R. (2021). Geotrauma: Violence, place and repossession. Progress in Human Geography, 45(5), 972-989.https://doi.org/10.1177/0309132520943676

מציע את מושג ה"גאוטראומה" – הקשר בין אלימות, מקום וחוויית אובדן של בית וסביבה מוכרת. 

McAdam, J. (2020). Displacing evacuations: A blind spot in disaster displacement research. Refugee Survey Quarterly, 39(4), 583-590.http://www.austlii.edu.au/au/journals/UNSWLRS/

מצביע על פער מחקרי בהבנת תהליכי פינוי ועקירה בהקשרי אסון וקונפליקט. 

Ałużna-Wielobób, A. (2017). The community feeling versus anxiety, self-esteem and well-being – introductory research. Polish Psychological Bulletin, 48(2), 167-174.https://doi.org/10.1515/ppb-2017-0020

בוחן את הקשר בין תחושת שייכות קהילתית לבין חרדה, הערכה עצמית ורווחה נפשית. 

Ilhom, K. (2023). The importance of community-family relations in the development of civil society. Diversity Research: Journal of Analysis and Trends, 1(9), 76-77.https://academiaone.org/index.php/2/article/view/443

דן בחשיבות הקשר בין קהילה למשפחה בפיתוח חברה אזרחית וחוסן חברתי. 

Braun, V., & Clarke, V. (2022). Conceptual and design thinking for thematic analysis. Qualitative Psychology, 9(1), 3-26.https://doi.org/10.1037/qup0000196

מאמר מתודולוגי מרכזי על ניתוח תמטי – גישה נפוצה בעבודות איכותניות בתחום הטראומה והחוסן. 

Waugh, M. J., Robbins, I., Davies, S., & Feigenbaum, J. (2007). The long-term impact of war experiences and evacuation on people who were 

children during World War Two. Aging & Mental Health, 11(2), 168-174.https://doi.org/10.1080/13607860600844473 

בוחן את ההשפעות ארוכות הטווח של חוויות מלחמה ופינוי על מי שהיו ילדים במלחמת העולם השנייה. 

המקורות ברשימה זו מספקים בסיס לסקירת ספרות בנושא. מומלץ להרחיב את החיפוש במאגרי מידע אקדמיים ולהתאים את המקורות לשאלת המחקר הספציפית שלך. 

סיגל קוריק | הדרכה אישית לסטודנטים 

שיעורים פרטיים בזום | כל התחומים האקדמיים | 15 שנות ניסיון 

050-9562287 | seminaryon93@gmail.com