
אם אתם לומדים היסטוריה, אמנות או מדעי הרוח, רוב הסיכויים שנתקלתם בדרישה לכתוב לפי סגנון שיקגו. בשיטה הזאת יש פחות סוגריים בתוך הטקסט והרבה יותר הערות שוליים בתחתית העמוד, וזה שונה מאוד מ-APA שכולנו מכירים. התוצאה נראית מסודרת ומקצועית, אבל בהתחלה זה יכול לבלבל, אז בואו נעשה סדר.
היתרון הגדול של סגנון שיקגו הוא שהטקסט שלכם נשאר נקי. אתם לא עוצרים את הקורא בכל משפט עם סוגריים ארוכים, אלא שמים מספר קטן מעל המילה ומעבירים את פרטי המקור לתחתית העמוד.
בתוך סגנון שיקגו יש שתי שיטות, וחשוב לדעת באיזו מהן המרצה שלכם מבקש לכתוב:
בפעם הראשונה שאתם מזכירים מקור, כותבים עליו הערה מלאה. בפעמים הבאות מספיקה הערה מקוצרת, עם שם המשפחה של המחבר, שם מקוצר של היצירה ומספר העמוד. כל השמות בדוגמאות כאן מומצאים.
הערה מלאה:
1. רונית לוי, בין זיכרון להיסטוריה (הוצאת דוגמה, 2019), 112.
הערה מקוצרת:
2. לוי, בין זיכרון להיסטוריה, 115.
הערה מלאה:
3. דני כהן, "חינוך ומשפחה בעיר הגדולה," כתב עת לדוגמה 12, מס' 2 (2021): 45.
הערה מקוצרת:
4. כהן, "חינוך ומשפחה," 47.
5. "שם הדף," שם האתר, 10 במרץ 2024, כתובת הדף.
אם אין לדף תאריך פרסום, כותבים במקומו את התאריך שבו נכנסתם אליו, למשל "נצפה ב־4 בנובמבר 2026".
במהדורה העדכנית של שיקגו, המהדורה ה-18 שיצאה ב-2024, כבר לא חייבים לציין את עיר ההוצאה של ספר. יש מרצים שעדיין מבקשים אותה, ולכן כדאי לבדוק מה כתוב בהנחיות של הקורס.
בסוף העבודה מופיעה רשימה של כל המקורות, והיא קצת שונה מהערות השוליים. בביבליוגרפיה שם המשפחה של המחבר בא קודם, את החלקים מפרידים בנקודות ולא בפסיקים, ולא כותבים את העמוד המסוים שציטטתם. במאמר כותבים את כל טווח העמודים שלו, והרשימה כולה מסודרת לפי סדר האלף-בית.
לוי, רונית. בין זיכרון להיסטוריה. הוצאת דוגמה, 2019.
כהן, דני. "חינוך ומשפחה בעיר הגדולה." כתב עת לדוגמה 12, מס' 2 (2021): 33–58.
כשאתם מצטטים את אותו מקור כמה פעמים ברצף, שיקגו ממליצה להשתמש בהערה מקוצרת ולא במילה "שם" (ibid.). יש לא מעט מרצים בארץ שעדיין מקבלים את "שם", ולכן גם כאן כדאי לבדוק מה הם מבקשים.
לסגנון שיקגו יש אינספור דקויות, כמו איך מצטטים ארכיון או ראיון אישי, ולכן תמיד כדאי לשמור לידכם מקור שאפשר לסמוך עליו. אני ממליצה על המדריך לסגנון שיקגו של אוניברסיטת תל אביב. הוא מסודר וברור, ויש בו כמעט כל סוג של מקור שתפגשו.
סטודנטים רבים מבזבזים שעות על עיצוב הערות השוליים, ובזמן הזה התוכן מחכה. הטיפ שלי הוא לכתוב קודם את הטיעונים ולסדר את המחשבות, ואת הליטוש של הציטוטים להשאיר לשלב העריכה. בליווי שלי אנחנו משתמשים בטכניקות NLP כדי להוריד את החרדה מהדרישות הטכניות, ככה שתוכלו ליהנות מהמחקר עצמו.
אפשר לשלוח לי הודעה בוואטסאפ או להשאיר פרטים בעמוד צור קשר.
עוד באותו נושא: