
אם אתם לומדים היסטוריה, אמנות או מדעי הרוח, רוב הסיכויים שנתקלתם בדרישה לכתוב לפי "סגנון שיקגו". בניגוד ל-APA שכולנו מכירים, כאן המשחק הוא אחר לגמרי: פחות סוגריים בתוך הטקסט, והרבה יותר הערות שוליים למטה.
זה נראה אסתטי ומקצועי, אבל זה יכול להיות מבלבל מאוד. בואו נעשה סדר.
היתרון הגדול של סגנון שיקגו הוא שהוא משאיר את הטקסט שלכם נקי. במקום לעצור את הקורא בכל משפט עם סוגריים ארוכים, אתם שמים מספר קטן בכתב עילי (Footnote) ושולחים אותו לתחתית העמוד.
חשוב לדעת שקיימות שתי שיטות בתוך הסגנון הזה:
כאשר אתם מציינים מקור בפעם הראשונה, ההערה תהיה מפורטת:
- סיגל קוריק, המדריך לכתיבה אקדמית בעידן המודרני (תל אביב: הוצאה דמיונית, 2024), 45.
בפעם השנייה שמופיע אותו מקור, אפשר להשתמש בגרסה מקוצרת (שם משפחה, שם מקוצר של הספר ומספר עמוד).
בגלל שיש אינספור דקויות (איך מצטטים ארכיון? איך מצטטים ראיון אישי?), תמיד כדאי להחזיק "מקור סמכות" פתוח לידכם.אני ממליצה להיעזר במדריך Chicago Manual of Style של אוניברסיטת תל אביב. הוא מסודר, ברור ומכסה את כל סוגי המקורות שתיתקלו בהם.
סטודנטים רבים מבזבזים שעות רק על עיצוב הערות השוליים במקום להתמקד בתוכן. הטיפ שלי? תכתבו את הטיעונים שלכם, סדרו את המחשבות, ואת ה"פינישים" של הציטוטים תשאירו לשלב העריכה.בליווי שלי, אנחנו משתמשים בטכניקות NLP כדי להוריד את מפלס החרדה מהדרישות הטכניות הנוקשות, כדי שתוכלו ליהנות מהמחקר עצמו.
מרגישים תקועים עם הסמינריון? אל תישארו עם זה לבד. שלחו לי הודעה עכשיו לוואטסאפ ונהפוך את הכתיבה לתהליך פשוט וברור, לחצו כאן ונדבר
עזרה בכתיבת סמינריון, סקירת ספרות, כתיבה אקדמית, עריכה והגהה אקדמית, ליווי בכתיבת סמינריון, סמינריון לדוגמא, כלי AI למחקר אקדמי, שיעור פרטי כתיבת סמינריון, כלים לכתיבת סמינריון, שילוב NLP בכתיבה