השפעת מלחמה ועימות מזוין על היכולת הלימודית והתפקוד האקדמי של סטודנטים

נכתב על ידי- סיגל קוריק (2026) ליווי בכתיבה אקדמית

מבוא

מלחמה אינה רק אירוע צבאי או פוליטי; היא מהווה "אירוע חיים תובעני" (Life stressor) המשנה מן היסוד את המרחב האישי והציבורי. עבור סטודנטים, שתקופת חייהם מאופיינת ממילא בלחץ אקדמי ובבניית זהות מקצועית, המלחמה מייצרת שבר כפול. מצד אחד, היא פוגעת במשאבים הקוגניטיביים הדרושים ללמידה, ומצד שני, היא משבשת את התשתיות המוסדיות והכלכליות התומכות בלמידה זו. במדינת ישראל, שבה חלק ניכר מהסטודנטים הם גם משרתי מילואים או תושבי אזורי עימות, השפעת המלחמה היא קריטית במיוחד להמשכיות ההון האנושי של המדינה.

1. ההיבט הפסיכולוגי-קוגניטיבי: לחץ ופגיעה בתפקודי למידה

אחד הממצאים העקביים במחקרים שנערכו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הוא העלייה הדרמטית ברמות הסטרס בקרב סטודנטים. מחקר שנערך במכללה האקדמית אשקלון (Dopelt & Lev, 2024) מצא כי כ-81% מהסטודנטים דיווחו על רמות סטרס בינוניות עד גבוהות בתקופת הלחימה.סטרס כרוני אינו רק "תחושה"; יש לו ביטוי פיזיולוגי המעכב למידה. חשיפה לטראומה מפעילה את מערכת האמיגדלה ומדכאת את פעילות הקורטקס הפרה-פרונטלי, האחראי על פונקציות ניהוליות כמו תכנון, קשב וקבלת החלטות. סטודנטים מדווחים על "ערפל מוחי", קושי בזיכרון לטווח קצר וחוסר יכולת להתמקד בקריאת טקסטים ארוכים. מצב זה מוחמר בשל הפרעות שינה, המדווחות על ידי למעלה מ-60% מהלומדים באזורי עימות (Dopelt & Lev, 2024), כאשר שינה איכותית היא מרכיב חיוני לגיבוש זיכרון (Consolidation) של חומר נלמד.

2. שיבוש רצף הלמידה והמעבר ללמידה מרחוק

מלחמה כופה לעיתים קרובות מעבר ללמידה מקוונת או היברידית. דוח של מרכז טאוב (Taub Center, 2025) מציין כי למעלה מ-300,000 חיילי מילואים גויסו, ורבים מהם סטודנטים. עבור אלו שנשארו בקמפוס (או בזום), הלמידה המקוונת בתנאי מלחמה אינה דומה ללמידה מרחוק בימי שגרה.הקושי נובע משלושה גורמים מרכזיים:

1. סביבת למידה לא יציבה: סטודנטים מפונים או כאלו החיים תחת איום רקטות מתקשים למצוא "מרחב שקט" המאפשר ריכוז עמוק.
2. עומס רגשי: הלמידה מרחוק מגבירה את תחושת הבידוד החברתי. ללא תמיכת העמיתים הפיזית בקמפוס, הסטודנט חסר את "רשת הביטחון" המאפשרת לו לפרוק מתחים ולשתף קשיים לימודיים (Meshko et al., 2023).
3. פערים טכנולוגיים: במצבי חירום, תשתיות האינטרנט והחשמל עלולות להיפגע, מה שיוצר תסכול ופוגע ביכולת לעמוד בדרישות הקורס.

3. ההשפעה על סטודנטים המשרתים במילואים

הקבוצה המושפעת ביותר בישראל היא הסטודנטים-לוחמים. מעבר לסכנה הפיזית, המעבר המנטלי משדה הקרב לאולם ההרצאות הוא תהליך מורכב המכונה "מעבר תרבותי-קוגניטיבי". מחקרים על סטודנטים בשירות פעיל מראים כי הם חווים קושי בויסות הקשב; הדריכות הגבוהה (Hyper-vigilance) הנדרשת במלחמה עומדת בסתירה מוחלטת לסבלנות והריכוז הפסיבי הנדרשים בלמידה אקדמית (Meshko et al., 2023).בנוסף, הפער האקדמי שנוצר בעקבות היעדרות ממושכת מייצר חרדת ביצוע. גם כאשר המוסדות מציעים הקלות, תחושת הפיגור אחרי שאר הסטודנטים עלולה להוביל לייאוש ולנשירה. דוח של מכון ברוקדייל (Brookdale Institute, 2024) מצא כי כ-23% מהצעירים בישראל נאלצו לבטל או לדחות תוכניות לימודים עקב המלחמה, נתון המעיד על פגיעה ארוכת טווח במסלול החיים המקצועי של דור שלם.

4. היבטים כלכליים וחברתיים כמעכבי למידה

יכולת הלמידה אינה מושפעת רק מהמוח, אלא גם מהכיס. מלחמה מביאה לעיתים קרובות להאטה כלכלית, סגירת עסקים קטנים ופיטורים. ממצאי סקר של מכון ברוקדייל (2024) מראים כי 28% מהצעירים נאלצו לעזוב את מקום עבודתם או יצאו לחל"ת בעקבות המצב הביטחוני.חוסר יציבות כלכלי מייצר "עומס קוגניטיבי חסר" (Scarcity mindset); כאשר סטודנט עסוק בשאלה כיצד ישלם שכר דירה או שכר לימוד, המשאבים המנטליים הזמינים לפתרון משוואות או כתיבת עבודות פוחתים משמעותית. יתר על כן, המלחמה מעמיקה פערים חברתיים; סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות, מהפריפריה או מהחברה הערבית חווים פגיעה כפולה בשל מחסור במשאבי תמיכה קהילתיים ומשפחתיים (Taub Center, 2025).

5. חוסן אקדמי ותפקיד המוסדות

למרות התמונה הקודרת, האקדמיה יכולה להוות "עוגן של שגרה". מחקר אורך שנערך על סטודנטים בתנאי מלחמה (Kostiuk et al., 2024) מציין כי סטודנטים שמצליחים לשמור על רצף לימודי מסוים מדווחים על רמות חוסן גבוהות יותר. הלמידה מספקת תחושת שליטה ומשמעות בתוך עולם של חוסר ודאות.עם זאת, האחריות אינה מוטלת רק על הסטודנט. המוסדות האקדמיים נדרשים לעבור למודל של "הוראה מודעת טראומה". מודל זה כולל:

• גמישות מקסימלית בדרכי הערכה (עבודות במקום מבחנים).
• תמיכה רגשית נגישה בתוך הקמפוס.
• הכרה אקדמית בשירות מילואים ובפעילות התנדבותית.

סיכום ומסקנות

השפעת המלחמה על יכולת הלמידה של סטודנטים היא הרסנית ורב-ממדית. היא פוגעת במנגנונים הביולוגיים של הקשב, בביטחון הכלכלי וברצף הפדגוגי. הנתונים מראים כי הרוב המכריע של הסטודנטים חווים מצוקה נפשית הפוגעת ישירות בהישגיהם. כדי למזער את הנזק, על מערכת ההשכלה הגבוהה להבין כי "חזרה לשגרה" אינה מספיקה; יש צורך בבניית מערכי תמיכה מותאמים אישית שרואים בסטודנט אדם שלם המתמודד עם טראומה לאומית, ולא רק "לומד" המייצר ציונים. רק כך ניתן יהיה להבטיח שהמלחמה לא תגבה מחיר כבד מדי מהעתיד המדעי והאינטלקטואלי של החברה.

רשימה ביבליוגרפית (APA 7th Edition)

1. Brookdale Institute. (2024). The effects of the Israel-Hamas war on young adults in Israel: Survey findings. Myers-JDC-Brookdale Institute.https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2024/06/Eng_-Report_RR-004-24.pdf
2. Dopelt, K., & Lev, D. (2024). War-related stress among Israeli college students following 7 October 2023 terror attack in Israel. ResearchGate.https://www.researchgate.net/publication/382659880_War-related_stress_among_Israeli_college_students_following_7_October_2023_terror_attack_in_Israel
3. Kostiuk, S., et al. (2024). Psychological stress among university students in wartime: A longitudinal study. ResearchGate / Journal of Education and Health.https://www.researchgate.net/publication/381892344_Psychological_stress_among_university_students_in_wartime_A_longitudinal_study
4. Meshko, H. M., Meshko, O. I., & Habrusieva, N. V. (2023). The impact of the war in Ukraine on the emotional well-being of students in the learning process. Journal of Intellectual Disability - Diagnosis and Treatment, 11(1), 55–65.https://lifescienceglobal.com/pms/index.php/jiddt/article/view/9020
5. Taub Center for Social Policy Studies in Israel. (2025). The education system in Israel 2020–2024: A conservative system in a dynamic reality.https://www.taubcenter.org.il/wp-content/uploads/2025/01/Education-2024-ENG-2.pdf